ליצירת קשר ישיר

חייגו: 050-5273012

עובד שכיר או קבלן עצמאי?

עו"ד ישראל אליאב

תוכן עניינים

מעמד ספק השירות: עצמאי או שכיר?

השאלה מתעוררת לא אחת. אדם מספק שירותים לחברה כלשהי. השניים לא התקשרו בהסכם עבודה ואף בקשר לתשלום החודשי אינם נוהגים בדרך הרגילה של הפקת ומסירת תלוש משכורת, אלא ספק השירותים, הרשום כעוסק מורשה, מנפיק חשבונית מס כדין לחברה והדברים מתנהלים על מי מנוחות ובצורה תקינה, לעיתים משך שנים ארוכות כך, עד שמסתיים הקשר בין השניים.

או אז, עולה וצפה לעיתים השאלה מה היה מעמד מספק השירותים?

לחברה ברור, או היא מעדיפה שיהיה לה ברור, שהאדם שסיפק לה שירותים משך שנים עשה זאת כקבלן עצמאי, שעם ניתוק הקשר עמו אין לצדדים כל חובות או זכויות זה כלפי זה. הלא בדיוק לשם כך בחרה החברה לקבל את השירותים הללו מעוסק מורשה כנגד חשבונית שימסור לה ולא כעובד מן המניין המקבל תלוש משכורת, הזכאי לתנאים סוציאליים, פיצויי פיטורין, הפרשות לקרן פנסיה וכיוב' מטלות ועלויות שאותן התכוונה החברה לחסוך. יתכן אף שהחברה שילמה לנותן השירותים תמורה חודשית ישירה גבוהה יותר מזו שהיתה משלמת לעובד שלה מן המניין, שכן לשכרו הישיר של העובד מתווספות עלויות שהחברה חייבת לשאת בהן, הן במהלך יחסי העבודה שבין הצדדים והן עם סיומם.

ואילו בראשו של ספק השירותים עוברות מחשבות אחרות. אומנם לא קיבל תלוש משכורת מן החברה, אבל חוץ מזה היה ונחשב כאחד מעובדי החברה. לא היה מספק את שרותיו לחברה בתקופות שבהן יצאו עובדי החברה לחופשות מאורגנות, היה מקבל מן החברה שי לחגים, אכל בחדר האוכל של החברה, השעות בהן היה מספק את שירותיו לחברה היו בדיוק שעות העבודה של כלל עובדי החברה. למעשה, כולם הכירו אותו כעובד החברה, והוא גם לא היה מספק שירותים לשום גורם אחר, אלא כשהיה פנוי ממשימותיו עבור החברה. אז אם באספקת שירותיו ובהתייחסות אליו  הוא כל כך דומה לעובדי החברה, האם לא מגיעות לו זכויות כפי שמגיעות לעובדים, למשל – האין הוא זכאי לפיצויי פיטורין בשל כך שהחברה סיימה אתו את הקשר?

שאלה זו – האם אדם הוא עובד שכיר או קבלן עצמאי? – עולה מפעם לפעם בבתי הדין לעבודה והתשובה אינה פשוטה ואינה ידועה מראש.

עיקרון אחד קיים והוא שהשאלה הנ"ל לא תוכרע על-פי נתון פורמלי כזה או אחר (תלוש או חשבונית, למשל) אלא על פי מהות היחסים שנוצרו בין הצדדים, הלכה למעשה, בנסיבות כל מקרה ומקרה. 

הואיל ונסיבותיו של כל מקרה הן שונות, לא נותר לבתי הדין לעבודה, אלא לבחון כל מקרה ומקרה הבא לפניהם, לגופו היחודי.

הכלים שהתפתחו במהלך הזמן כדי לסייע בקביעת קיומם או העדרם של יחסי עובד-מעביד בין צדדים, הם מבחנים שונים אשר מכונים יחדיו "המבחן המעורב", כלומר מספר מבחנים אשר התוצאה המשוקללת שלהם תסייע להכריע בשאלה.

המבחן העיקרי הכלול במסגרת "המבחן המעורב" הוא "מבחן ההשתלבות". למבחן זה שני פנים – הפן החיובי והפן השלילי.

הפן החיובי משמעו שאכן הארגון לו סופקו השירותים, הוא ארגון שניתן להשתלב בו, כלומר – שהשירותים שסופקו נדרשים לפעילות הרגילה של הארגון, שספק השירותים היווה חלק מהמערך הארגוני הרגיל של הארגון ולא בגדר "גורם נילווה".

ואילו הפן השלילי משמעו שספק השירותים הינו כזה שעל-פי מאפייניו הוא אכן יכול להשתלב בארגון לו סיפק שירותים, ואין הוא בעצמו, למשל, בעל עסק עצמאי המספק שירותים ללקוחות נוספים, מעסיק עובדים וכיוב'.

לצד "מבחן ההשתלבות" אומצו מבחנים שונים נוספים כגון "מבחן המרות והפיקוח", "מבחן הקשר האישי", הסכמות שהיו בין הצדדים, אופן התשלום ועוד.

ואולם, יחסי עבודה יכולים להיות מורכבים, בעלי גוונים שונים, ועל כן המבחנים הנ"ל אינם יכולים להיות נוקשים וחד משמעיים, אלא בגדר כלי עזר המיועדים למקד את תהליך בחינת היחסים שבין הצדדים, כשבסופו של דבר נסיבות כל מקרה ומקרה לגופו מספקות את המשקל היחסי המתאים לכל מבחן ובהתאם לכך את ההכרעה בשאלת מעמדו של ספק השירותים.

במצב דברים זה, כאשר עומדת על הפרק התקשרות בין שני צדדים אשר בבוא היום עלולה להתעורר שאלת מעמדם זה כלפי זה, כלומר אין מדובר בהעסקת עובד על כל הסממנים של עובד, וגם אין מדובר בהזמנת שירותים מאת גורם שעיסוקו הרגיל במתן שירותים מן הסוג המוזמן, אזי רצוי, למזמין השירותים לפחות, לערוך את ההתקשרות בכתב.

הסכם כתוב זה יהיה אחד המרכיבים בו ישתמש בית הדין לצורך בחינת קיומם או העדרם של יחסי עבודה בין הצדדים, ואולם יש לקחת בחשבון, שאם  על-פי שקלול המבחנים שנמנו לעיל יגיע בית הדין למסקנה כי מדובר בעובד, אזי לא יהיה בכוחו של ההסכם כדי למנוע זאת. הסכמה של עובד לוותר על זכויות המגיעות לו מכח חוקים המיועדים להגן על עובדים, הסכמה כזו (גם אם נרשמה מפורשות בחוזה) אינה מחייבת אותו במישור דיני העבודה.

בשל כך, הסכמים מסוג זה כוללים לעיתים תנאים המיועדים למנוע נזקים כספיים למזמין השירותים במקרה ונותן השירותים יוכר כעובד, ואולם גם אלו אינם מעניקים למזמין תעודת ביטוח מפני תוצאות ההכרה בספק השירותים כעובד, אך יש בהם כדי לצמצם את החשיפה למקרה כזה.

https://www.nevo.co.il/psika_html/avoda/L-AA-YN-2-328-L.htm

לייעוץ ראשוני השאירו פנייה:

או התקשרו:

אודות

עורך דין ישראל אליאב, 25 שנות ניסיון, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים.

למידע נוסף >

לייעוץ ראשוני השאירו פנייה:

או התקשרו:

מאמרים מקצועיים נוספים:

לקבלת שיחה חוזרת: