ליצירת קשר ישיר

חייגו: 050-5273012

מהי הפרת חוזה?

עו"ד ישראל אליאב

תוכן עניינים

דיני החוזים מכירים בשני סוגים עיקריים של הפרת חוזה: הפרה רגילה והפרה יסודית. 

לכל הפרת חוזה יש את ההשלכות שלה מבחינת הסעדים/תרופות שעומדים לצד הנפגע כלפי הצד שהפר את החוזה: ביטול החוזה או אכיפת החוזה, ופיצויים, ולכן יש חשיבות לסיווג סוג ההפרה מלכתחילה.

ההגדרה של סוג ההפרה והסעדים שעומדים לרשות הנפגע בגינה מוסדרים במסגרת חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 ("חוק התרופות").

מהי הפרה רגילה ומהי הפרה יסודית?

1. הפרה רגילה

סעיף 1(א) לחוק התרופות מגדיר הפרה רגילה של חוזה כ-"מעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה." 

כלומר, הפרה רגילה הינה כל מעשה או מחדל שאינו מקיים את סעיפי החוזה. לדוגמא, נניח שנחתם הסכם שכירות שבמסגרתו השוכר התחייב לשלם את דמי השכירות החודשיים במועד מסויים קבוע בכל חודש קלנדארי, אך בפועל הוא שילם אותו באיחור של יומיים. 

2. הפרה יסודית

סעיף 6 לחוק התרופות מגדיר הפרה יסודית של חוזה כ-"הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה, או הפרה שהוסכם עליה בחוזה שתיחשב ליסודית; תניה גורפת בחוזה העושה הפרות להפרות יסודיות ללא הבחנה ביניהן, אין לה תוקף אלא אם היתה סבירה בעת כריתת החוזה."

כלומר, הפרה יסודית יכולה להיות אחת משני סוגים: הפרה שניתן להניח שלו אדם סביר מראש היה יודע מלכתחילה עליה ועל תוצאותיה, הוא לא היה חותם כלל על החוזה, או הפרה שהצדדים הסכימו עליה מלכתחילה ובמסגרת החוזה שמדובר בהפרה יסודית. יחד עם זאת, אם החוזה מכיל סעיף כללי שקובע שכל הפרה שלו תיחשב כהפרה יסודית, אזי לסעיף זה בדרך כלל לא יהיה כל תוקף, למעט במקרה שבו מדובר בסעיף שהיה סביר במועד חתימת החוזה, בהתאם לנסיבותיו באותה עת. 

בהקשר לדוגמא של הסכם השכירות שהוזכר לעיל, הפרה יסודית יכולה להתרחש, למשל, כאשר השוכר לא שילם בכלל את דמי השכירות, או שהוא שילם אותו באיחור ניכר. 

מהם הסעדים שעומדים לרשות מי שנפגע מהפרה רגילה או יסודית?

סעיף 2 לחוק התרופות קובע כי "הופר חוזה, זכאי הנפגע לתבוע את אכיפתו או לבטל את החוזה, וזכאי הוא לפיצויים, בנוסף על אחת התרופות האמורות או במקומן, והכל לפי הוראות חוק זה."

כלומר, לרשות הצד שנפגע מהפרת החוזה יש אפשרות לבחור בין אכיפת החוזה לביטול החוזה. שכן, מאחר שמדובר בסעדים שהפוכים ומנוגדים זה לזה, לא ניתן לתבוע אותם בו זמנית. 

יחד עם זאת, הנפגע זכאי גם לדרוש פיצויים בנוסף לכל אחד משני הסעדים הללו. כתוצאה מכך, יש באפשרותו למעשה לבחור בין אכיפת החוזה + פיצויים לבין ביטול החוזה + פיצויים, וזאת כפי שיוסבר להלן.

1. סעד ביטול החוזה

סעיף 7 לחוק התרופות מבדיל בין הפרה רגילה להפרה יסודית בכל הקשור לביטול החוזה, וזאת בנוסח הבא: 

"7. הזכות לביטול

(א) הנפגע זכאי לבטל את החוזה אם הפרת החוזה היתה יסודית.

(ב) היתה הפרת החוזה לא יסודית, זכאי הנפגע לבטל את החוזה לאחר שנתן תחילה למפר ארכה לקיומו והחוזה לא קויים תוך זמן סביר לאחר מתן הארכה, זולת אם בנסיבות הענין היה ביטול החוזה בלתי צודק; לא תישמע טענה שביטול החוזה היה בלתי צודק אלא אם המפר התנגד לביטול תוך זמן סביר לאחר מתן הודעת הביטול.

(ג) ניתן החוזה להפרדה לחלקים והופר אחד מחלקיו הפרה שיש בה עילה לביטול אותו חלק, אין הנפגע זכאי לבטל אלא את החלק שהופר; היתה בהפרה גם משום הפרה יסודית של כל החוזה, זכאי הנפגע לבטל את החלק שהופר או את החוזה כולו."

כלומר, מי שנפגע הפרה יסודית, יהיה רשאי לבטל את החוזה באופן מיידי וללא מתן כל התראה לצד המפר לפי סעיף 7(א) לחוק התרופות, אא"כ החוזה ביניהם קבע אחרת. 

ביטול החוזה במקרה כזה יהיה באמצעות הודעת הנפגע למפר על כך זמן סביר לאחר שנודע לו על ההפרה, וזאת לפי הרישא של סעיף 8 לחוק התרופות. 

לעומת זאת, מי שנפגע מהפרה רגילה בלבד, איננו רשאי לבטל את החוזה באופן מיידי, אלא רק לאחר שהוא נתן לצד המפר התראה בדבר ביטול החוזה, כלומר, רק לאחר שהוא נתן לצד המפר הזדמנות לתקן את ההפרה תוך ארכה סבירה, והמפר לא תיקן את ההפרה במהלך אותה ארכה. עם זאת, הצד הנפגע לא יהיה רשאי לבטל את החוזה במקרה שבו הצד המפר לא תיקן את ההפרה במהלך הארכה הסבירה, אם ביטול החוזה היה בלתי צודק בנסיבות העניין, והמפר התנגד לביטול תוך זמן סביר לאחר שניתנה לו הודעת הביטול. כך קובע סעיף 7(ב) לחוק התרופות. 

ביטול החוזה במקרה כזה וכן בכל מקרה אחר שהנפגע נתן לצד המפר ארכה לתיקון ההפרה, יהיה באמצעות הודעת הנפגע למפר על כך זמן סביר לאחר שחלפה הארכה לתיקון ההפרה, וזאת לפי הסיפא של סעיף 8 לחוק התרופות. 

הבדל נוסף שקיים בין הפרה רגילה להפרה יסודית בהקשר לביטול החוזה, הוא כאשר ניתן להפריד בין סעיפי החוזה. במקרה כזה, אם אחד מסעיפי החוזה הופר הפרה רגילה, הצד הנפגע יהיה רשאי לבטל רק את הסעיף שהופר. לעומת זאת, אם מדובר בסעיף שהפרתו מהווה הפרה יסודית של כל החוזה, אזי הצד הנפגע יהיה רשאי לבחור בין ביטול אותו סעיף בלבד לבין ביטול החוזה כולו, וזאת לפי סעיף 7(ג) לחוק התרופות. 

סעד ההשבה. בכל מקרה בו הצד הנפגע בוחר לבטל את החוזה, בין עקב הפרה רגילה ובין עקב הפרה יסודית, חייב כל צד להשיב לצד השני את מה שהוא קיבל ממנו לפי החוזה, או לשלם לו את שוויו אם ההשבה הינה בלתי אפשרית או בלתי סבירה, וזאת לפי סעיף 9 לחוק התרופות.  

2. סעד אכיפת החוזה

אם הנפגע בוחר שלא לבטל את ההסכם, הוא זכאי לתבוע את אכיפת החוזה, למעט במקרים שבהם התקיים אחד מהחריגים שמפורטים בסעיף 3 לחוק החוזים: 

 (1) החוזה אינו בר-ביצוע. כלומר, אין אפשרות מעשית לקיים את החוזה.

(2) אכיפת החוזה היא כפיה לעשות, או לקבל, עבודה אישית או שירות אישי. 

(3) ביצוע צו האכיפה דורש מידה בלתי סבירה של פיקוח מטעם בית משפט או לשכת הוצאה לפועל.

(4) אכיפת החוזה הינה בלתי צודקת בנסיבות העניין. בפסיקה נקבע שאין רשימה ברורה של כללים שלפיהם ניתן לקבוע האם אכיפת החוזה הינה בלתי צודקת בנסיבות העניין, כך שהקביעה תיעשה לפי נסיבותיו הספציפיות של כל מקרה לגופו. כלומר, שיקול הדעת שניתן במקרה כזה לבית המשפט הינו רחב וגמיש.

3. סעד הפיצויים

כפי שהוסבר לעיל, הנפגע זכאי גם לקבל את סעד הפיצויים בנוסף לסעד ביטול החוזה או סעד אכיפת החוזה.

סעיף 10 לחוק התרופות קובע כי "הנפגע זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותו מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה." (סעיף 1 לחוק קובע כי "נזק" כולל גם מניעת רווח, כלומר, גם אובדן רווחים). 

מקובל להבחין בין פיצויי הסתמכות לבין פיצויי קיום: 

פיצויי הסתמכות, שמכונים גם "פיצויים שליליים", הינם פיצויים שנועדו להעמיד את הנפגע במצב שבו הוא היה לפני הפרת החוזה.  לעומת זאת, פיצויי קיום,  שמכונים גם "פיצויים חיוביים", הינם פיצויים שנועדו להעמיד את הנפגע במצב בו החוזה היה מקוים. 

בנוסף לפיצויים אלו, חוק התרופות גם מכיר בסוגים נוספים של פיצויים, לרבות פיצויים בגין נזק לא ממוני, דהיינו, נזקים נפשיים שנגרמו עקב הפרת ההסכם כגון עוגמת נפש, אכזבה ותסכול (סעיף 11 לחוק התרופות), ופיצויים מוסכמים, קרי, פיצויים שהצדדים הסכימו עליהם במסגרת החוזה וזאת ללא צורך בהוכחת נזק (סעיף 5 לחוק התרופות). 

ייעוץ משפטי

משרד עורכי דין ישראל אליאב מתמחה בדיני חוזים, ומספק ללקוחותיו מעטפת משפטית מלאה ובשפה נהירה למען תהליך משותף ברור ויעיל.

להתייעצות עם משרדנו, השאירו פניה באתר או צרו קשר טלפוני.

לייעוץ ראשוני השאירו פנייה:

או התקשרו:

אודות

עורך דין ישראל אליאב, 25 שנות ניסיון, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים.

לייעוץ ראשוני השאירו פנייה:

או התקשרו:

מאמרים מקצועיים נוספים:

לקבלת שיחה חוזרת: