ליצירת קשר ישיר

חייגו: 050-5273012

הליך אימוץ בתוך המשפחה

תוכן עניינים

הליך אימוץ בתוך המשפחה עוסק באימוץ של ילד על ידי אנשים שמוכרים לו, ושהינם בן/בת זוג של אחד מהוריו הביולוגיים או קרובי משפחה שלו, להבדיל מאימוצו על ידי אנשים שזרים לו.

אימוץ על ידי בן/בת זוג של אחד מהוריו הביולוגיים של הילד מתרחש כאשר ההורה הביולוגי השני של הילד איננו בחיים, או שהוא נטש את הילד והסכים לאימוץ, או שהוא איננו ידוע.

אימוץ על ידי קרובי המשפחה מתרחש כאשר שני הוריו הביולוגיים של הילד אינם יכולים לגדלו.

בשני המקרים האימוץ יאושר בהתאם לעקרון העל של טובת הילד, ולאחר שיוכח שהאימוץ אכן משרת את טובתו של הילד באופן מובהק.

אישור האימוץ מעניק למאמץ מעמד של הורה רשמי של הילד, תוך קבלת כל הזכויות והחובות שמוטלות על הורה כלפי ילדו. 

אימוץ על ידי בן/בת זוג של הורה ביולוגי

באילו מקרים ניתן להגיש בקשה לקבלת צו אימוץ ע"י בן/בת זוג?

ניתן להגיש בקשה לאימוץ של ילד על ידי בן או בת הזוג של אחד מהוריו הביולוגיים במקרים הבאים: 

  • ההורה הביולוגי השני של הילד נפטר.
  • ההורה הביולוגי השני של הילד נטש אותו, הסכים לאימוץ שלו, וחתם על מסמך הסכמת הורה לאימוץ בפני עובד או עובדת סוציאלית לחוק אימוץ ומשפטן (מהאפוטרופוס הכללי)  או שופט או דיין. אם
    אם מדובר בהורה שחי באופן קבוע בחו"ל, ניתן לקבל את הסכמתו לאימוץ בפני נציג קונסולרי, בתיאום עם השירות למען הילד.
  • לילד אין הורה ביולוגי נוסף, כגון ילד שנולד באמצעות תרומת זרע אנונימית או בהליך פונדקאות והוכרז כבר אימוץ.

בכל אחד מהמקרים הללו, על בן/בת הזוג שמעוניין לאמץ את הילד להיות נשוי להורה הביולוגי שלו או ידוע בציבור בשלו, ולהיות שותף לגידול הילד במשך פרק זמן משמעותי לפני הגשת בקשת האימוץ.

כיצד מתנהל הליך הגשת בקשה לקבלת צו אימוץ על ידי בן/בת זוג?

הליך אימוץ על ידי בן/בת זוג של הורה ביולוגי כולל מספר שלבים: 

  1. הגשת בקשה למתן צו אימוץ.  יש למלא טופס בקשה למתן צו אימוץ, לחתום עליו בפני עו"ד, לשלם אגרה, ולהגיש את הטופס בפני מזכירות בית המשפט לענייני משפחה שבאזור המגורים.
  2. הכנת תסקיר עו"ס לחוק האימוץ. לאחר הגשת בקשת האימוץ, בית המשפט יורה על מינוי עובד/ת סוציאלי/ת לחוק האימוץ לצורך הכנת תסקיר לבית המשפט לגבי השאלה האם אימוצו של הילד על ידי בן/בת הזוג אכן משרת את טובת הילד.
    לשם הכנת תסקיר זה, על העו"ס לקיים מפגשים וביקורי בית לצורך בחינת הסוגיות הבאות: הבנת בן/בת הזוג את משמעויות האימוץ; עמדת ההורה הביולוגי; עמדת הילד, בהתאם לגילו ועל פי הבנתו; עמדת הוריו של ההורה הביולוגי השני (במקרה שהוא נפטר); מערכת היחסים בין בני המשפחה ובינם לבין הסביבה; הקשר בין הילד לבין בן/בת הזוג שמבקש לאמצו; ואופן שימור ההיסטוריה של הילד.
  3. קבלת תגובת ב"כ היועמ"ש לממשלה. בנוסף להגשת תסקיר העו"ס, בית המשפט יורה גם על קבלת תגובת ב"כ היועמ"ש לממשלה במשרד הרווחה והביטחון לבקשת האימוץ.
  4. דיון והחלטת בית המשפט. לאחר קבלת תסקיר העובדת הסוציאלית ותגובת ב"כ היועמ"ש לממשלה, בית המשפט יקיים דיון שבו הוא ישמע את עמדת הצדדים, ויחליט לבסוף האם יש מקום להורות על מתן צו האימוץ כמבוקש או לאו.
    אם הילד מעל לגיל 9, ישמע בית המשפט גם את עמדתו, אלא אם הדבר נוגד את טובתו.
    ניתן לשמוע גם עמדה של ילד קטן יותר, במידה שהוא מסוגל להבין את הבקשה.
    אם ההורה הביולוגי השני של הילד נפטר, תישמע גם עמדת הוריו.
    אם לילד יש הורה ביולוגי נוסף רשום, תהליך האימוץ מחייב גם קבלת הכרזה כי הילד בר-אימוץ כלפי אותו הורה. 

הגשת בקשה לאימוץ על ידי בן זוג מאותו המין

כאשר בן הזוג שמבקש את האימוץ הינו מאותו מין של ההורה הביולוגי של הילד, עובדה זו לא תהווה שיקול כנגד האימוץ. כלומר, על בית המשפט לשקול האם האימוץ עולה בקנה אחד עם טובת הילד, וככל שהתשובה לכך תהיה חיובית, האימוץ יאושר, מבלי שהעובדה שמדובר בתא משפחתי להט"בי תשפיע על עניין זה.

מדובר, למשל, במקרים שבו אשה מעוניינת לאמץ את הילד הביולוגי של בת זוגה שהרתה מתרומת זרע, או שגבר יכול לאמץ את ילדו הביולוגי של בן זוגו, אשר נולד לאחר הליך פונדקאות בחו"ל.

עמדה זו מעוגנת בארץ בפסק הדין שניתן בע"א 10280/01 ירוס-חקק נ' היועץ המשפטי לממשלה ובהודעת היועמ"ש לממשלה מיום 10.2.2008.

צו הורות פסיקתי

כאשר מדובר בבני/בנות זוג ששותפים לגידול ילד שנולד במהלך הקשר הזוגי שלהם מתוך כוונה משותפת להביאו לעולם, אך לילד יש זיקה ביולוגית רק לבן/בת הזוג שלהם, יכולים להגיש בקשה לצו הורות פסיקתי במקום בקשה לצו אימוץ (הליך הבקשה לצו הורות פסיקתי פחות מורכב מהליך הבקשה לצו אימוץ).

לייעוץ התקשרו 050-5273012 או השאירו פנייה באתר:

אימוץ על ידי קרובי משפחה

באילו מקרים ניתן להגיש בקשה לקבלת צו אימוץ ע"י קרובי משפחה?

כאשר שני הוריו הביולוגיים של הילד אינם מסוגלים לגדלו מסיבות שונות, ולמשל כאשר שניהם נפטרו או כאשר לשניהם יש חוסר מסוגלות הורית,  ובית המשפט הכריז על הילד כבר אימוץ, ראשית יש לבדוק האם בני משפחתו, מסוגלים לגדלו ומעוניינים בכך, ורק במידה שהתשובה לכך הינה שלילית, תיבדק אפשרות אימוצו של הילד על ידי אנשים שזרים לו.

גישה זו נובעת מהעמדה לפיה יש להעדיף ככל הניתן את אימוצו של הילד על ידי קרובי משפחתו מאשר על ידי אנשים שזרים לו, מאחר שאימוץ זה מאפשר את שימור הקשר של הילד עם משפחתו הביולוגית, ומעניק לו תחושת שייכות וזהות שמשמעותיים ביותר להתפתחותו.

כיצד מתנהל הליך הגשת בקשה לקבלת צו אימוץ על ידי קרובי משפחה?

גם תהליך  אימוץ על ידי קרובי משפחה כולל מספר שלבים:  

  1. הגשת טופס מועמדות.  בן המשפחה שמעוניין לאמץ את קרוב משפחתו צריך למלא את פרטיו של טופס הגשת מועמדות לאמץ, לחתום עליו, ולהגיש אותו בסניף משרד הרווחה והביטחון החברתי שקרוב לאזור מגוריו. כאשר מדובר בשני בני זוג שמעוניינים לאמץ את הילד, עליהם למלא את פרטי הטופס ביחס לשניהם, ולחתום עליו יחדיו. 
    יש לצרף לטופס צילום תעודת זהות של כל אחד מהמועמדים, כולל הספח; תמונה עדכנית של בני הזוג או המשפחה (לא תמונת פספורט);  ומסמך רשמי המעיד על מעמד אישי (צילום תעודת נישואין/אישור ידועים בציבור).
  2. אבחון עו"ס.  לאחר הגשת טופס המועמדות, על המועמדים לעבור אבחון ע"י עובד/ת סוציאלי/ת לחוק אימוץ,  לצורך הגשת חוות דעתם בשאלה האם אימוצו של הילד על ידי קרובי משפחתו  אכן משרת את טובתו של הילד.
    לשם ביצוע אבחון זה, על העו"ס לקיים מפגשים וביקורי בית לצורך בחינת הסוגיות הבאות: הבנת קרובי המשפחה, מגישי הבקשה, את משמעויות האימוץ; עמדת ההורים הביולוגיים; עמדת הילד, בהתאם לגילו ועל פי הבנתו; עמדת הוריו של ההורה הביולוגי (במקרה שהוא נפטר); מערכת היחסים בין בני המשפחה ובינם לבין הסביבה; הקשר בין הילד לבין קרובי המשפחה שמבקשים לאמצו; ואופן שימור ההיסטוריה של הילד.
  3. ועדת בחינת מועמדות.  ועדת בחינת מועמדות הינה ועדה מחוזית פנימית של השירות למען הילד. הועדה  כוללת מספר עובדים של מחוז השירות, ובראשות הממונה המחוזית.
    הוועדה תקבל לרשותה את מסמכי בקשת האימוץ, האבחון של העו"ס, והאבחון הפסיכולוגי, תדון בהם, ותחליט האם לקבל את בקשת האימוץ או לדחות אותה. החלטה לדחות את בקשת האימוץ תינתן לאחר קיום התייעצות עם הנהלת השירות למען הילד.
    מועמדים שמעוניינים לערער על החלטת לדחות את בקשת האימוץ שלהם, רשאים לפנות לועדת הערר בהתאם להוראות חוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981. דרכי הפניה לועדת הערר יימסרו למעמדים באמצעות מכתב רשמי מטעם הממונה המחוזית.

התייעצו עמנו

בכל שאלה והתייעצות עם עורך דין המתמחה באימוץ בתוך המשפחה ניתן לפנות אל משרדנו טלפונית, לכתוב לנו בוואטסאפ או להשאיר פניה באתר.

לוגו עורך דין ישראל אליאב

לקבלת שיחה חוזרת: