ליצירת קשר ישיר

חייגו: 050-5273012

סוגי צוואות

עו"ד ישראל אליאב

תוכן עניינים

צוואה הינה מסמך משפטי שבמסגרתו אדם יכול להורות למי יועבר רכושו לאחר מותו. 

על מנת שיינתן לצוואה תוקף וניתן יהיה לממשה ולפעול לפיה, אין די בעריכתה בלבד, אלא יש גם להוציא צו לקיום הצוואה מטעם הרשם לענייני ירושה או בית דין רבני, וזאת על מנת להבטיח שהמדובר בצוואה כשרה לכל דבר ועניין.  

חוק הירושה, תשכ"ה-1965 מכיר בארבעה סוגים של צוואות שניתן לערוך: צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות, וצוואה בעל פה, שמכונה גם "צוואת שכיב מרע" (אם כי, הלכה למעשה, רוב הצוואות שנערכות בפועל הינן צוואות בעדים). 

חוק הירושה גם מגדיר את התנאים לפיהם יש לערוך כל אחד מארבעת הסוגים הללו, ומתי ניתן לקיים כל אחד מהם גם במקרה שבו נפל בו פגם צורני, אם כי בתנאים מסויימים. זאת, להבדיל ממצבים שבהם נפלו פגמים מהותיים בצוואה, שלרוב מתייחסים לפגמים ברצונו החופשי ודעתו הצלולה של המצווה, ושאותם לא ניתן לתקן (לדוגמא, כאשר המצווה חתם על הצוואה תחת השפעה בלתי הוגנת או כאשר הוא היה במצב דמנטי, וכיו"ב). במצבים הללו הצוואה תיפסל, ולא ניתן יהיה להכשירה.

(א) צוואה בכתב יד

סעיף 18 לחוק הירושה קובע כי "צוואה בכתב יד תיכתב כולה ביד המצווה, תישא תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו." 

כלומר, סעיף זה קובע שהצוואה כולה, מתחילתה ועד סופה, צריכה להיכתב ביד, להבדיל מצוואה מודפסת. בנוסף, עליה להיכתב כולה בידו של המצווה בלבד, כולל תאריך הצוואה וחתימתו. 

את הצוואה בכתב יד ניתן להפקיד אצל הרשם לענייני ירושה, וזאת לפי סעיף 21(א) לחוק הירושה

לפי סעיף 25(א) + סעיף 25(ב)(1) לחוק הירושה, אם נפל פגם כלשהו באחד מפרטי הליך עריכת צוואה בכתב יד או שאותו פרט נעדר מהליך זה, בית המשפט רשאי בכל זאת להוציא צו לקיומה, וזאת בתנאי שלא היה לו ספק שהיא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה, וכן בתנאי שהתקיים בה מרכיב היסוד של צוואה זו, לפיו הצוואה כולה כתובה בכתב ידו של המצווה.

(ב) צוואה בעדים

סעיף 20 לחוק הירושה קובע כי "צוואה בעדים תהיה בכתב, תצויין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו; העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור." 

כפי שצויין לעיל, צוואה בעדים הינה למעשה הצוואה הנפוצה והפופולארית ביותר מבין ארבעת סוגי הצוואות. בדרך כלל מדובר בצוואה שנערכת על ידי עו"ד, שמשמש גם כאחד העדים לצוואה, בנוסף לעד אחר. 

גם צוואה בעדים צריכה להיערך בכתב, אולם אין חובה שהיא תיערך בכתב יד, כך שהיא יכולה להיערך גם בכתב מודפס, כפי שבדרך כלל נעשה. בנוסף, עליה לשאת את תאריך עריכתה ואת חתימת ידו של המצווה. והעיקר: הצוואה צריכה להיחתם על ידי המצווה בפני שני עדים, לאחר שהוא הצהיר בפניהם שזוהי צוואתו, ועל העדים לאשר בחתימת ידם על הצוואה, באותו מעמד, שהמצווה הצהיר וחתם כאמור בפניהם. 

יודגש כי לא כל אחד רשאי לשמש כעד לחתימת הצוואה. רק עדים בוגרים (מעל גיל 18), שלא הוכרזו כפסולי דין, נחשבים לעדים כשרים, וזאת לפי סעיף 24 לחוק הירושה. 

גם את הצוואה בעדים ניתן להפקיד אצל הרשם לענייני ירושה, וזאת לפי סעיף 21(א) לחוק הירושה. 

לפי סעיף 25(א) + סעיף 25(ב)(2) לחוק הירושה, אם נפל פגם כלשהו באחד מפרטי הליך עריכת צוואה בעדים או שאותו פרט נעדר מהליך זה, או שנפל פגם בכשרות העדים, בית המשפט רשאי להוציא צו לקיומה בתנאי שלא היה לו ספק שהיא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה, וכן בתנאי שהתקיימו בה מרכיבי היסוד של צוואה זו, לפיהם הצוואה נערכה בכתב והמצווה הביאה בפני שני עדים.

(ג) צוואה בפני רשות

סעיף 22 לחוק הירושה קובע כי צוואה בפני רשות הינה צוואה שנאמרה על ידי המצווה בעל פה או שהוגשה על ידו בכתב בפני שופט, נוטריון, רשם של בית משפט, רשם הירושה, או חבר בית דין דתי. 

אם המצווה אמר את צוואתו בעל פה בפני אחד מהגורמים הללו, על אותו גורם לרשום את דברי המצווה בכתב, להקריא אותם בפני המצווה, שיצהיר שזו צוואתו, ולאחר מכן על אותו גורם לאשר בחתימתו על גביה שהיא הוקראה בפני המצווה והוא אישר שזו חתימתו. 

אם אותו גורם כתב את הצוואה בשפה שהמצווה איננו מבין, יש לתרגם אותה לשפה שהוא מבין, וגם על המתרגם לאשר זאת על פני הצוואה. 

לחילופין, במקום להקריא את הצוואה או את תרגומה בפני המצווה, המצווה יכול לקרוא בעצמו את הצוואה או את תרגומה. 

צוואה בפני רשות תהיה ראיה לכאורה לכך שהאדם שמצויין בה כמצווה עשה את הצוואה, ושהיא נעשתה ביום ובמקום שמצויינים בה כיום העשיה ומקומה.

ניתן להפקיד צוואה בפני רשות אצל הרשם לענייני ירושה, וזאת לפי סעיף 22(ה) לחוק הירושה

לפי סעיף 25(א) + סעיף 25(ב)(3) לחוק הירושה, אם נפל פגם כלשהו באחד מפרטי הליך עריכת צוואה בפני רשות או שאותו פרט נעדר מהליך זה, בית המשפט רשאי להוציא צו לקיומה בתנאי שלא היה לו ספק שהיא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה, וכן בתנאי שהתקיימו בה מרכיבי היסוד של צוואה זו, לפיהם הצוואה נאמרה בפני רשות או הוגשה לרשות על ידי המצווה עצמו.

(ד) צוואה בעל פה/"שכיב מרע"

צוואה בעל פה, שכאמור מכונה גם "צוואת שכיב מרע", הינה צוואה נדירה למדי, שנערכת על ידי מי שנוטה למות או שחושב שהוא נוטה למות. 

סעיף 23 לחוק הירושה קובע כי יש לערוך צוואה זו באופן הבא: 

(א) שכיב מרע וכן מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות, רשאי לצוות בעל-פה בפני שני עדים השומעים לשונו.

(ב) דברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה, יירשמו בזכרון דברים שייחתם בידי שני העדים ויופקד על ידיהם אצל רשם לעניני ירושה; רישום, חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם.

(ג) צוואה בעל-פה בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשייתה והמצווה עודנו בחיים."

לפי סעיף זה, מי שעומד למות או שחושב שהוא עומד למות בנסיבות שמצדיקות זאת, רשאי לערוך צוואה בעל פה בפני שני עדים שמבינים את השפה שאותה הוא דובר. 

בדומה לעדים של "צוואה בעדים", גם עדים של צוואה בעל פה צריכים להיות עדים כשרים, כלומר, עדים בוגרים שלא הוכרזו כפסולי דין, וזאת לפי סעיף 24 לחוק הירושה. 

על שני העדים לרשום את דברי המצווה בזיכרון דברים, לחתום עליו, ולהפקיד אותו אצל הרשם לענייני ירושה, וזאת בהקדם האפשרי. כלומר, בניגוד ליתר הצוואות, שאותן ניתן להפקיד אצל הרשם לענייני ירושה אך אין כל הכרח לעשות זאת, אזי את הצוואה בעל פה חובה להפקיד אצלו, כדי שהיא תהיה תקפה. 

בנוסף, אם כעבור חודש לאחר עריכת הצוואה, המצווה עדיין נותר בחיים, וחלפו הנסיבות שהצדיקו את עשייתה, אזי הצוואה תתבטל. 

לפי סעיף 25(א) + סעיף 25(ב)(4) לחוק הירושה, אם נפל פגם כלשהו באחד מפרטי הליך עריכת צוואה בעל פה או שאותו פרט נעדר מהליך זה, או שנפל פגם בכשרות העדים, בית המשפט רשאי להוציא צו לקיומה בתנאי שלא היה לו ספק שהיא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה, וכן בתנאי שהתקיימו בה מרכיבי היסוד של צוואה זו, לפיהם הצוואה נאמרה על ידי המצווה עצמו בפני שני עדים השומעים את לשונו בעת שהיה שכיב מרע או בעת שראה את עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות.

לייעוץ ראשוני השאירו פנייה:

או התקשרו:

אודות

עורך דין ישראל אליאב, 25 שנות ניסיון, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים.

לייעוץ ראשוני השאירו פנייה:

או התקשרו:

מאמרים מקצועיים נוספים:

לקבלת שיחה חוזרת: