פרוייקטים של התחדשות עירונית עוסקים בשיפור ושדרוג מתחמי מגורים ובתים משותפים ישנים וחיזוקם מפני רעידות אדמה, כגון תמ"א 38.1 – שיפוץ והרחבה של בניין משותף, תמ"א 38.2 – הריסה ובניה מחדש של בניין משותף, ופינוי-בינוי – הריסה ובניה מחדש של מתחם מגורים (מספר בניינים משותפים).
ישנם שלושה גורמים מרכזיים ששותפים בכל פרוייקט של התחדשות עירונית: הדיירים בעלי הדירות, היזם/קבלן שמבצע בפועל את הפרוייקט, והרשות המקומית שאחראית על מתן היתרי הבניה לפרוייקט וחיבורו לתשתיותיה.
כדי להגן על הזכויות של הדיירים, חשוב מאד ואף קריטי שהם יהיו מיוצגים על ידי עו"ד מקצועי ומנוסה, שילווה אותם לכל אורך הפרוייקט וישמור על האינטרסים שלהם.
עוד מומלץ לדיירים להעסיק את עוה"ד מוקדם ככל הניתן, ולא לחתום על אף מסמך לבקשת היזם/קבלן, לרבות יפוי כח או חוזה כלשהו, ללא ליווי צמוד וקפדני של עו"ד מטעמם.
מהו תפקידו של עוה"ד מטעם הדיירים?
לעוה"ד שמייצג את הדיירים יש תפקידים שונים ומגוונים לכל אורך הפרוייקט, וזאת כמפורט להלן.
1. שלב מינוי עוה"ד של הדיירים
בדרך כלל עוה"ד של הדיירים מצטרף לפרוייקט לאחר גיבוש נציגות מטעם הדיירים של הפרוייקט, והיא זו שבוחרת וממנה את עורך הדין שייצג את כלל הדיירים.
לשם ההתקשרות עם עוה"ד, על הדיירים לחתום על יפוי כח שמייפה את עורך הדין לייצג אותם בפרוייקט. בנוסף, עליהם לערוך עמו הסכם ייצוג ושכר טרחה, ובמסגרתו להגדיר באופן מפורט את תפקידיו לאורך שלבי הפרוייקט, ולו"ז תשלומי שכר הטרחה שלו.
2. השלב המקדמי
לאחר מינויו, על עורך הדין לסייע לדיירים בבחירת היזם/קבלן לביצוע הפרוייקט מקרב ההצעות שמגיעות אליהם.
בנוסף, עליו להשתתף באסיפות הדיירים לצורך מתן הסברים לדיירים על שלבי הפרוייקט ומשמעות ההתקשרות החוזית עם הקבלן/יזם שנבחר.
3. שלב המו"מ לחתימת ההסכם עם היזם/קבלן
בשלב הבא על עוה"ד לבדוק היטב את נוסח טיוטת הסכם ההתקשרות מטעם היזם/קבלן ולנהל מו"מ עם באי כוחו עד להגעה לנוסח סופי שמוסכם ומקובל על שני הצדדים. מדובר בשלב קריטי, מאחר שבו למעשה נקבעת התמורה שתגיע לדיירים במסגרת הפרוייקט, והערובות שתינתנה להם מטעם היזם/קבלן.
ככל שיש דיירים סרבנים שמתנגדים לפרוייקט ומסרבים לחתום על ההסכם ללא עילה מוצדקת, על עורך הדין לטפל גם בהם, כפי שיורחב בהמשך הדברים להלן.
4. שלב ביצוע הפרוייקט בפועל ורישום זכויות הדיירים
לאחר חתימת ההסכם הסופי על שלל מסמכיו, על עוה"ד ללוות את אופן ביצוע הפרוייקט בפועל על מנת לוודאי שהוא מבוצע לפי ההסכם, ולבסוף עליו לדאוג לרישום זכויותיהם של הדיירים בלשכת רישום מקרקעין (טאבו).
במידת הצורך, עוה"ד גם יכול לסייע לדיירים בתביעות בגין ליקויי בניה בפרוייקט כנגד היזם/קבלן.
להלן סיכום תמציתי של תפקידיו של עוה"ד של הדיירים:
- מתן ייעוץ שוטף, ייצוג משפטי, וסיוע לדיירים, באמצעות נציגות הדיירים, בשלבי קידום ותכנון הפרויקט.
- ניהול מו"מ עם היזם/קבלן לחתימת חוזה ההתקשרות, תוך מתן הסברים וייעוץ שוטף לדיירים במהלכו.
- עריכת כל מסמכי הסכם ההתקשרות החוזית עם היזם/קבלן, תוך מתן הסברים והנחיות לדיירים על המהות והמשמעות של המסמכים, ועל אילו מסמכים מחייבים עליהם לחתום.
- טיפול בדיירים סרבניים.
- טיפול משפטי ופיקוח בכל הנוגע לליווי הפיננסי של הפרוייקט.
- מעקב ופיקוח אחר אופן ביצוע התחייבויות היזם/קבלן והספקים לפי הסכם ההתקשרות, תוך מתן התראות ליזם/קבלן והספקים במקרים שבהם הם אינם עומדים בתנאי ההסכם.
- ליווי משפטי ופיקוח על ביצוע הרישומים בלשכת רישום המקרקעין (טאבו) לצורך עיגון הזכויות של הדיירים, לרבות תיקון צו הבית המשותף.
לייעוץ התקשרו 050-5273012 או השאירו פנייה באתר:
טיפול בדיירים סרבנים
ככלל, נדרשת הסכמה של כל הדיירים כדי לחתום על הסכם ההתקשרות עם היזם/קבלן ולבצע את הפרוייקט.
ככל שיש דייר שמסרב ללא עילה סבירה ומוצדקת לחתום על הסכם ההתקשרות עם היזם/קבלן, או שהוא מתנה את חתימתו על ההסכם בתנאים בלתי סבירים, ובכך מטרפד את ביצוע הפרוייקט בפועל, אזי מתפקידו של עוה"ד מטעם הדיירים לסייע לדיירים להגיש תביעה כנגד הדייר הסרבן, בהתאם לתנאים שלהלן:
- תמ"א 38.1 – חיזוק והרחבה של בניין משותף: נדרשת הסכמה של 60% (2/3) מבעלי הדירות כדי להגיש תביעה כנגד הדייר הסרבן בפני המפקח על הבתים המשותפים, על מנת שהוא יורה על ביצוע הפרוייקט גם ללא הסכמת הדייר הסרבן (סעיף 5 לחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), תשס"ח-2008).
- תמ"א 38.2 – הריסה ובנייה מחדש של בניין משותף: נדרשת הסכמה של 80% (4/5) מבעלי הדירות כדי להגיש תביעה כנגד הדייר הסרבן בפני המפקח על הבתים המשותפים, על מנת שהוא יורה על ביצוע הפרוייקט גם ללא הסכמת הדייר הסרבן (סעיף 5א לחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), תשס"ח-2008).
- פינוי-בינוי – הריסה ובנייה מחדש של מתחם מגורים: נדרשת הסכמה של רוב מיוחס, קרי, 66% (2/3) מבין בעלי הדירות כדי להגיש תביעה כנגד הדייר הסרבן בפני בית המשפט המחוזי, על מנת שהוא יורה על ביצוע הפרוייקט גם ללא הסכמת הדייר הסרבן, באופן לפיו בית המשפט ימנה עו"ד או רו"ח שיתקשר במסגרת הפרוייקט בשם הדייר הסרבן, או על מנת שבית המשפט יורה לדייר הסרבן לשלם ליתר הדיירים פיצויים בגין הנזק שנגרם להם בשל אי ביצוע הפרוייקט עקב סרבנותו (סעיף 2 לחוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), תשס"ו-2006, לפי תיקון 7 מנובמבר 2021).
סעיף 2(ב) לחוק קובע כי סירוב של דייר שמנומק, בין השאר, בעילות הבאות, לא ייחשב כסירוב בלתי סביר: עסקת הפינוי-בינוי אינה כדאית כלכלית, לא הוצעו לדייר מגורים חילופיים לתקופת הקמת הבניין החדש, לא הוצעו לדייר בטוחות הולמות לביצוע העסקה, לדייר יש נסיבות אישיות מיוחדות שבגינן ביצוע העסקה הינו בלתי סביר; לבעל הדירה יש מוגבלות והדירה החילופית אינה מתאימה למוגבלותו; בעל הדירה הינו קשיש ולא הוצעו לו חלופות מתאימות כמפורט בחוק.
מי משלם את שכר הטרחה של עוה"ד מטעם הדיירים?
בדרך כלל מקובל ששכר הטרחה של עוה"ד של הדיירים משולם על ידי היזם/קבלן עצמו, דבר שלכאורה אוטומטית מעמיד את עוה"ד בניגוד עניינים לאור חובת הנאמנות שלו כלפי הדיירים.
כדי להבטיח את שמירת חובת הנאמנות של עורך הדין כלפי הדיירים במקרה כזה, קבעה ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין שורה של כללים שחלים עליו, ואשר אוסרים עליו לבצע פעולות שונות:
- (א) אסור לעורך דין שמייצג את הדיירים לייצג גם את היזם/קבלן, הן לגבי העסקה, והן לגבי רישום דירות היזם/קבלן שייבנו במסגרת הפרוייקט.
- (ב) אסור למשרד עורכי דין שמייצג יזם/קבלן מסויים דרך קבע לייצג דיירים בעסקה מול אותו יזם/קבלן, גם אם המשרד אינו מייצג את אותו היזם/קבלן בפרוייקט הספציפי שבו הוא מייצג את הדיירים, וגם אם הדיירים הסכימו לייצוגם על ידו בנסיבות אלה.
- (ג) אסור לעורך דין שמייצג את הדיירים כלפי יזם/קבלן כלשהו לייצג את אותו יזם/קבלן בפרויקט אחר באותו פרק הזמן.
- (ד) אסור לעורך דין שמייצג את הדיירים לחתום על הסכם שכר טרחה נפרד עם היזם/קבלן. על עורך הדין לחתום על הסכם שכר טרחה אך ורק עם הדיירים, כשבמקביל על היזם/קבלן להתחייב כלפי הדיירים לשלם את שכר הטרחה של עורך הדין שלהם במסגרת ההסכם שייערך בינו לדיירים.
- (ה) אסור לעורך הדין שמייצג את הדיירים לנהל מו"מ עם היזם/קבלן ביחס לשכר טרחתו, וזאת לא במישרין ולא בעקיפין, בדרך של ייצוג הדיירים במו"מ שבינם לקבלן לגבי שכר טרחת עורך הדין. כל דיון בשאלת שכר הטרחה יהיה אך ורק בין עורך הדין לבין הדיירים, והיזם/קבלן לא יהיה מעורב בו.
- (ו) אסור לעורך דין שמייצג את הדיירים לערוך כל מתווה שבו כספי שכר טרחתו יועברו אליו ישירות מהיזם/קבלן. יש לקבוע שהעברת כספי שכר הטרחה תיעשה מהיזם/קבלן לדיירים בלבד, והם אלה שיעבירו את שכר הטרחה לעורך הדין.
- (ז) אסור לעורך דין שמייצג את הדיירים להנפיק חשבונית מס לקבלן בגין קבלת שכר טרחה בשם לקוחו, נוכח העובדה שהיזם/קבלן אינו לקוחו של עורך הדין, ומשכך עורך הדין לא סיפק לו כל שירות.
יודגש כי אין המדובר ברשימה סגורה ומוגבלת של כללי אתיקה, וכי על עורך הדין שמעוניין לייצג את לבחון בכל מקרה לגופו האם קיים ניגוד עניינים כלשהו שעלול להשפיע על תפקודו המקצועי וחובת הנאמנות שלו כלפי הדיירים.
התייעצות משפטית
ברוכים הבאים, שמי ישראל אליאב, עורך דין מומחה לדיני מקרקעין בראשון לציון.
בחיפושכם אחר עורך דין התחדשות עירונית, הריני מזמינכם להיוועץ עמי בכל שאלה וסוגיה. באפשרותכם ליצור עמי קשר טלפוני, להשאיר לי פניה באתר או לכתוב לי בוואטסאפ.
סיכום שאלות נפוצות
התחדשות עירונית היא תהליך שמטרתו לחדש אזורי מגורים עירוניים באמצעות פרויקטים כמו פינוי-בינוי או תמ"א 38.
תהליך זה כולל הריסת מבנים ישנים ובניית חדשים או חיזוק ושדרוג מבנים קיימים, תוך שיפור תשתיות ותנאי המגורים.
עורך הדין מייצג את הדיירים או היזם בתהליך ההתחדשות העירונית, תוך שמירה על זכויות הצדדים המעורבים.
משרדנו עוסק בנושאים כמו:
- ניהול משא ומתן על תנאי ההסכם.
- בדיקות משפטיות של הקרקע והנכסים.
- ניסוח והבטחת חוזים משפטיים.
- טיפול בהיבטים הרישומיים מול רשויות המדינה.
התחדשות עירונית היא תהליך מורכב המשלב היבטים משפטיים, כלכליים ותכנוניים.
עורך דין מומחה מבטיח שהפרויקט יבוצע בצורה חוקית, שקופה ומיטבית, תוך מניעת סיכונים לדיירים או ליזם.
להלן הזכויות האפשריות עבור דיירים בפרויקט מסוג התחדשות עירונית:
- קבלת דירה חדשה או משופרת.
- הבטחת דיור חלופי במהלך הפרויקט.
- שקיפות מלאה בתהליך.
- קבלת ערבויות בנקאיות להבטחת מימוש הפרויקט.
עורך הדין מנסה לנהל משא ומתן עם הדיירים הסרבנים ולהסביר את היתרונות שבפרויקט.
במקרים חריגים, ניתן לפנות לערכאות משפטיות במטרה לקדם את הפרויקט באישור הרוב.
התהליך עשוי להימשך מספר שנים, בהתאם למורכבות הפרויקט, הליכי התכנון והרישוי, וגיבוש הסכמות עם הדיירים.