ליצירת קשר ישיר

חייגו: 050-5273012

ניתן להתכתב איתי בווטסאפ

פירוק שיתוף במקרקעין 

 

סוגי פירוק שיתוף במקרקעין 

 

​על פי חוק המקרקעין התשכ"ט-1969, כל שותף במקרקעין, רשאי לבקש את פירוק שיתוף במקרקעין בכל עת. בתי המשפט בשנים האחרונות, מצדדים בפירוק שותפות בנכסי דלא ניידי, כאשר פירוק השיתוף מונה כמה דרכי פירוק וקובע את סדרן.

 

הדרך הראשונה היא: "דרך המלך" כאשר ההסכמה בין שני השותפים היא מלאה ואם אין הסכמה, מגיעה המחלוקת לבית המשפט או מצריכה גישור. העדיפות הראשונה של ביהמ"ש היא "חלוקה בעין" אשר כפופה ליכולת הפיזית והחוקית וזאת, כאשר לא תיפגע במי מהשותפים.

 

החלוקה יכולה להיות פיזית והכוונה היא חלוקה למגרשים, או ברישום של בית משותף אם ניתן. במידה ולא קיימת אפשרות מסוג זה, במקום אשר נגרם מהחלוקה "נזק ניכר", אז פירוק השיתוף ייעשה בדרך מכר וחלוקת התמורה של הנכס בין השותפים על פי חלקיהם.

 

 

פירוק שיתוף במקרקעין בירושה– מניעת מחלוקת בין היורשים

 

 

רבים מן הסכסוכים מגיעים לביהמ"ש עקב ירושה. היורשים מסתכסכים ביניהם בגלל כל מיני מחלוקות או סוגיות, אם בניהול הנכס והוצאות אחזקתו או בשימוש שייעשה בנכס. פירוק שיתוף במקרקעין בין היורשים, מאפשר למעשה שכל יורש, ייהנה בצורה עצמאית ובלתי תלויה בשאר היורשים מזכות הירושה שלו בנכס. עניין זה, מהווה יתרון חשוב כאשר מדובר בירושה, כאשר היורשים הם בני משפחה, כמו למשל פירוק שותפות בין אחים, והשותפות במקרקעין רק גורמת לסכסוך בין היורשים שהם בני משפחה ולכן, מומלץ למנוע מחלוקות אלה מראש. 

 

 

פירוק שיתוף במקרקעין בין זוג שמתגרש

 

 

במקרה של פירוק שיתוף במקרקעין בין בני זוג, מדובר על עניין מורכב יותר. על פי הוראות סעיף 40(א) לחוק המקרקעין. כאשר מדובר על פירוק שותפות בנכס, ביהמ"ש לא יורה על פירוק השיתוף, היות ואם מדובר בילדים קטנים המשותפים לבני הזוג ולכן המכירה של הנכס תעוכב. סעיף זה תקף, כל עוד נוכח ביהמ"ש כי ילדי הזוג הינם קטינים ואם מצאו הסדר אחר אשר מתאים לצרכיהם, לרבות מגורים זמניים אשר מתאימים לצרכיהם לפי התקופה שייקבע ביהמ"ש.  מצד שני, הוראות סעיף 33(ב) לחוק הגנת הדייר נוסח משולב התשל"ב 1972,  לא יחולו לגבי מי שהיה שותף בדירה שביהמ"ש החליט על פירוק השיתוף בה. במקרים רבים, ביהמ"ש יקבע הוראות בדבר פירוק השיתוף בדירת המגורים של בני זוג, בכדי להבטיח את טובת ילדיהם.

 

סעיפים בחוק המקלים על פירוק שיתוף במקרקעין עכב סכסוך או מחלוקת

 

 

כאשר נקלעת מחלוקת או סכסוך בדבר פירוק שיתוף במקרקעין, ביהמ"ש יתייחס לכל תביעה לפירוק שיתוף, כאשר כל מקרה לגופו, אך מצד שני הכללים בחוק המקרקעין עשויים להקל על מי שדורש את פירוק השיתוף. למשל סעיף 37(א), אשר מסדיר את סוגיית הפירוק של השיתוף במקרקעין. הסעיף קובע, כי כל שותף במקרקעין משותפים, זכאי לדרוש את פירוק השיתוף בכל עת. יחד עם זאת, סעיף 37(ב) לחוק המקרקעין, קובע כי בהסכם שיתוף אם קיימת התניה השוללת או מגבילה את הזכות לפירוק השיתוף לתקופה אשר עולה על 3 שנים, רשאי ביהמ"ש כעבור 3 שנים, לצוות על הפירוק למרות ההתניה אם העניין נראה לו צודק לפי הנסיבות של המקרה. למעשה, בסעיפים 37(א) ו- סעיף 27, מוגדרת השותפות במקרקעין ואת זכויותיהם וחובותיהם של הצדדים וכן לאופן פירוק השיתוף בנכס.

 

 

הרציונאל המנחה את הערכאה שבה יתבצע צו פירוק שיתוף במקרקעין

 

 

לרוב, כאשר מדובר על סכסוכים כספיים בסכומים אשר עולים על 2,500,000 ₪, הסמכות העניינית אשר היא זו שתדון להכריע בסכסוכים הכספיים מוקנית לבימ"ש המחוזי.  אך כאשר מדובר על פירוק שותפות במקרקעין, גם ם הסכום הוא בשיווי של עשרות מיליוני שקלים, הערכאה שתדון בתביעה זו, הינה בימ"ש השלום. בכל מקרה, תביעות אלה אינן פשוטות וחלקן אף מורכבות ביותר ולכן, יש לפנות אל עו"ד מקרקעין, שילווה את ההליך המשפטי הנדרש.